החלטה בתיק ת"א 24186-06-12

בפני בקשת הנתבעת ( להלן: "המבקשת" ) למחיקת התביעה על הסף מחמת התיישנות.

עניינה של התביעה דנן, הינה תביעה כספית בטענה שנגרמה ללתובעים ( להלן: "המשיבים" ) כתוצאה מהפרה יסודית של הסכם מכר זכויות חכירה במקרקעין מיום 2.8.81.

לטענת המבקשת, חלה התיישנות על עילת התביעה היות ולפי חוק ההתיישנות, תקופת ההתיישנות חלה ביום שבו נולדה עילת התביעה ומאחר ומדובר בתביעה כספית אזי היא מתיישנת כעבור 7 שנים.

מכיוון שהמשיבים טוענים להפרת ההסכם בשנת 1985, קרי לפני 27 שנים ואילו התביעה הוגשה ביוני 2012 חלה על עילת התביעה התיישנות שכן על המשיבים היה להגיש את תביעתם במהלך 7 השנים לאחר ההפרה.

לחילופין נטען כי גם אם מדובר במקרקעין מוסדרים אזי עברו 25 שנים משנת 1985 ואז דינה להדחות מכוח סעיף 5(2) לחוק ההתיישנות.

המשיבים עותרים לדחיית הבקשה . לשיטתם ניצלה המבקשת את אמונם של המשיבים בהבטחותיהם של היועצים המשפטיים של המבקשת, אשר  הבטיחו לפעול לביטול ההערה לטובת סם רייך ז"ל בפנקסי המקרקעין. הערה שמנעה את רישום זכויותיהם בלשכת רשם המקרקעין.

המשיבים טוענים, שפעלו במשך כ-30 שנה כדי לקדם את נושא ביטול ההערה, הן בכתב והן בע"פ מידי חודש.

לשיטת המשיבים עילת התביעה התגבשה רק כשהמשיבים שלחו למבקשת מכתב התראה וזו התעלמה ממנו.

המבקשת בתשובה טוענת כי שיחות טלפון עם נציגי המבקשת איננה עוצרת את מירוץ ההתיישנות ולכן על בית המשפט לקבל את הבקשה.

  דיון:

חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 קובע כי:

           "... התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה (להלן - תקופת ההתיישנות) היא -

(1)   בשאינו מקרקעין - שבע שנים;

(2)   במקרקעין - חמש-עשרה שנה; ואם נרשמו בספרי האחוזה לאחר סידור זכות קנין לפי פקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין) - עשרים וחמש שנה..."

מדובר בתביעה כספית לפיצוי בגין הפרת הסכם מכר משנת 1981. במהלך השנים שחלפו מיום החתימה על ההסכם,  פעלו המשיבים מול נציגי המבקשת בבקשה לרישום זכויותיהם של המשיבים וביטול הערה לטובת אדם בשם סם רייך בפנקסי  המקרקעין.

במהלך כל השנים שחלפו מאז טוענים המשיבים כי פנו טלפונית ובאמצעות מכתבים לנציגי המבקשת אך דבר לא נעשה. לטענתם רק לאחרונה הגיעו למסקנה חד משמעית כי המבקשת מתחמקת ממסירת מסמכי העסקה למשיבים.

המשיבים בתצהירם מציינים כי בשנת 2009 החליטו "לפעול לרישום הדירה בטאבו...ואז חידשנו את דרישתנו..." (פיסקה 27 לתצהיר התובע ).

מהאמור בכתב התביעה ותצהיר התובע עולה, כי עילת התביעה נולדה בשנת 1985 כאשר פנו למבקשת בבקשה לרישום זכויותיהם , בקשה שלא נענתה כפי שמפורט בתצהיר התובע. ( ראה פיסקאות 9-10 לתצהיר התובע ). שם נטען כי המבקשת איננה מגיבה לפניותיהם לעניין רישום זכויותיהם.

סעיף 5 לחוק ההתיישנות קובע תקופת ההתיישנות על תביעה כספית שלא הוגשה עליה תביעה הנה 7 שנים.